אור הנשגב מסתתר במעמקי כל דבר אך חוטים ממנו יכולים להופיע ולהאיר,
כמו ניצוץ מתוך החשיכה.
הקווים בציורים שלי מלווים אותי כבר כמה שנים.
מעין עבודת מחקר מדיטטיבית של קווים המונחים אחד אחרי השני.
הקווים עבורי מסמלים מיתרים עדינים ובלתי נראים לעין המחברים בין כל דבר הנמצא ביקום.
בכל יצירה אני בודקת אפשרויות שונות של תנועה, קצב ואת היחסים שנוצרים בין המרכיבים
השונים בציור.
עד לא מזמן העבודות היו בשחור־לבן, חלקן מוצגות כאן בתערוכה.
לאחר הולדת בני השלישי, נכנסה הצבעוניות אל העבודה — שכבות של צבע, ,בצבע ממי ווגיר
פפסט.
אליהן הצטרפו המיתרים, ונפתח מרחב חדש של מפגש.
לעיתים הקווים נמתחים כמו מיתרים מהמרכז ולעיתים יש להם מקצב המגיב לטיפוגרפיה של כתם
הצבע.
בשילוב בין האלמנטים נוצרים מרחבים של תנועה שלא לגמרי מתייצבת.
בתנועה הזו, בין התקרבות להתרחקות, ,נחש ממשה ששאינ מממה ללהיראו.
האור אינו רק במה שמתגלה, אלא גם במה שנשאר עלום.
